הסיפור האישי שלי

בלידה הראשונה שחוויתי לפני שנתיים וחצי נקרעתי קרע בדרגה b3.

ההחלמה הייתה ארוכה והייתה מלווה בכאבי אגן, ירכיים וכאבים בסוגרים.

פחדתי לעשות צרכים, ובכלל לא חשבתי על קיום יחסי מין. הייתי בטוחה שככה אני אשאר כל החיים. חודשיים לאחר הלידה בעקבות הכאבים הלכתי לרופאת נשים, לאחר בדיקה היא אמרה שהתפרים היו הדוקים מדי וחתכה אותי פעם ולאחר שבועיים עוד פעם, בנוסף להרחבות שהיא נתנה לי לעשות פעמיים ביום.

ההחלמה ארכה כשנה, שנה שבה הרגשתי שאיבדתי כל קשר עם האגן שלי ועם הנשיות שלי, מרוב כאבים ומרוב התעסקות ע"י גורמים רפואיים. שנה שעברתי אינסוף בדיקות חודרניות של פי הטבעת (בדיקות שאותם ממליצים לעבור כדי לקבוע את רמת השליטה בסוגרים)..

הרגשתי אכזבה ורחמיים עצמיים- "למה כל זה קורה דווקא לי?" באתי מתחום של יוגה וכל כך התאכזבתי מעצמי שאני לא מצליחה להתחבר לעצמי, להזיז את הגוף, ואפילו לנשום.

ואז הגעתי אל היוגה הנשית - ממקום של חיפוש וחוסר ידיעה מה קורה איתי ומתי הכאבים יעלמו. החלטתי שככה אני רוצה לרפא את עצמי- ללכת ללמוד את הגישה המופלאה הזו. בשנה הזו עברתי דברים, צברתי ידע על בריאות האישה, חיבור מחדש לעצמי ממקום חזק יותר- ממקום של לוחמת, למדתי לפתח עם עצמי שיחות עם מילים טובות, למדתי להתחבר אל האגן, אל הנרתיק ואל פי הטבעת, למדתי לחזק את המקום עם התמדה ותרגול יומיומי, למדתי לקבל את השינויים שאני עוברת, גיליתי את עצמי מחדש ממקום חזק, למדתי לספר את סיפור הלידה לא ממקום קורבני אלא ממקום של צמיחה.

לאט לאט התחלתי לרקום עם עצמי חלום, החלטתי שאני רוצה לספר את הסיפור שלי ולעזור לנשים שעברו לידת קרעים דרגה 3 4 ולעזור להן בעזרת הכלים של היוגה הנשית.

עברתי בשנה זו כל כך הרבה טוב, שאני רוצה להעניק אותו הלאה. אני מרגישה חזקה מתמיד ,רצפת האגן שלי חזקה ואת הלידה הבאה שלי הקרבה ובאה אוכל ללדת לידה ואגינלית (זו הייתה מטרתי: שאני לא רוצה לידה קיסרית ואני אלך עם ההחלמה עד הסוף כדי ללדת ואגינלית.).

אני חושפת פה מעט מהדברים והתחושות שעברתי כדי לעורר נשים לטפל בעצמן כי בכל אחת ואחת מאיתנו יש הכוח בפנים, ומאחלת לכל אישה לצמוח מתוך סיפור הלידה שלה .

אוהבת, לילך