שבעה חודשים בדיוק אחרי קרע 3c
קצת כמו לפני נאום מרגש;
המילים נעתקות. מחפשת אותן ורוצה לשתף .התנעה של עולם הרגש קשה.
כמו מנגנון חלוד וישן שרק אני יודעת עד כמה היה משומן ורהוט בעבר.
אני עוצמת את העיניים ומדמיינת מחדש את הכל. את המהלך המדהים של הלידה, ואת המספר דקות האחרונות שלה בה הכל היה כל כך מנוגד ומהיר. בבת אחת לחיצות,ירידות דופק, חייבים למשוך אותה עכשיו. ואז הקרע.והדמעות צפות. הקרע שמחלק את החיים ללפני ואחרי; שקורע את הדמיונות לגזרים מותיר אותך עם מציאות כואבת ועם עתיד מוטל בספק. עם קונוטציות שליליות למילים שמעודך לא חשבת שייגעו בך. עם רצון להשקיט את כל הסיפורים המושלמים של מיטב חברותייך ועם ההכרה הברורה שעכשיו העבודה היא אך ורק שלך כדי לקבל את זה שאחרי ועם הכל, כנראה שהסיפור הזה נכתב בדיוק בשבילי. ואין סיפור אחר ללידה הזו, לאישה שאני. שיש בו מן היכולת להפוך אותי לחזקה יותר ובעלת מודעות אחרת לגוף שלי. רגישות אחרת לנשמה שנמצאת בתוכו
חיפשתי בדרך כלים , דמות מבינה אוהדת. שלא תשפוט אותי מתוך חוסר היכרות והבנה משוועים. ופשוט תהיה שם.
בשבילי ה' זימן את לילך.
לילך מורה בכירה ליוגה נשית, מלווה נשים לאחר לידות קרעים. לא בכדי היא הדמות המדויקת עבורי.
לילך עברה בעצמה לידת קרעים. והייתה שם בכל מיני שלבים בהם לא ידעתי מי ירים אותי. כשאני מהווה אם לייצור קטן וחסר ישע, היא הייתה האמא הטבעית בתהליך עבורי. כמו לביאה שמלקקת את הפצעים של גוריה כך היה לי מקום להתרפק אצלה. בכל מפגש, גם כשהיה לי קשה מנשוא להוציא את עצמי מהכאב ולבוא אליה, היא הצליחה למצוא את הכלים להרים אותי. בכל מפגש תרגול אחר, ומגע אחר עם עולם הרגש. עיסוי לעוד חלק של הצלקת הנפשית תוך עבודה פיזית המתנועעת לפי המצב המסוים.
הדרך עוד ארוכה. והריפוי הוא מהלכי . יום למעלה, שניים למטה. ולאחריו עוד עליה וירידה. הגלים האלו כבר קצת פחות מתנפצים אלא פוגשים את החוף שלי ברכות.
אני ממליצה לכל מי שיכולה ורוצה לעבור תהליך. אני נראית אחרת בזכותך. תודה לך
