איך הכנתי את הנפש שלי לעוד לידה..
הרבה זמן שרציתי עוד ילד ,עברו כמעט 3 שנים.. וביניהם הרבה סיבות חלקן אישיות, וחלקן גופניות ונפשיות..
את הלידה הראשונה שלי אני לא אשכח לעולם, היא האירוע הכי מרגש בחיי אבל עם זאת לקח לי זמן להשתקם ולהגיע למקום טוב עם עצמי ,לאמונה בעצמי שאני יכולה לחזק את גופי ולחיות בשלום עם הצלקת שנשארה בי.. עשיתי עבודה עם עצמי שעיקר העבודה היה היכרות עם האגן – ע"י העלת דימויים, כתיבה אינטואיטיבית (שאת כל זה הכרתי בקורס יוגה נשית שפיתחה מירה ארצי פדן), ובעקבות זה התחברתי לצלקת, והתחלתי לספר לעצמי את סיפור הלידה של הוד מחדש, גילתי את הצד האמיץ שבי וכל הדברים שפחדתי להתמודד איתם – בדיקות גופניות של המקום, מגע עצמי עם הצלקת, מחשבות על הכאבים שלאחר הלידה, מחשבות על מה יקרה לגוף שלי אם יהיה עוד לידת קרעים, מחשבה על עוד לידה ועוד, פשוט ניצבתי מול אותם פחדים והתמודדתי איתם.. - יצרתי לעצמי מחברת של תנוחות יוגה שמחזקות את פי הטבעת והאגן.
-תרגלתי איסוף והרפיה של רצפת האגן כחלק מהשגרה שלי.
-כתבתי כתיבה אינטואיטיבית עם האגן ובכך יצרתי היכרות וחיבור עם האגן שלי, ושכתבתי את סיפור הלידה שלי ממקום מעצים.
-תרגלתי יוגה נשית על בסיס יומי.
-פניתי לפיזיותרפיסטית שעשתה לי עיסויים לצלקת ועיסוי פנימי יותר (שמה רות בואנו דה מסקיטה מקצועית ומדהימה) .
ואחרי 3 שנים זכיתי בתינוקות מהממת ששמה פלא בלידה מהממת ועל זה אפרט בפוסט הבא.
留言